עם תג מחיר מפתה, אבזור עשיר ויחידת כוח מוכחת ומוכרת מסתערת הסיאט לאון על שוק המשפחתיות הקומפקטיות בישראל - מקום בו נכשלה בעבר.
הדורות הקודמים של הלאון, טובים ככל שהיו, לא כבשו את הצרכן הישראלי. לא בגלל שהן היו רעות, הן פחות התאימו למה שהישראלי אהב – סדאן אוטומט. דווקא בקרב חובבי הספורטיביות הצליחה הלאון לא רע עם שלל גרסאות ספורטיביות חזקות (TFSI, FR, Cupra ו- Cupra R) אך הגרסאות הרגילות, הלחם והחמאה של היבואן, לא הצליחו להתרומם. עם הדור השלישי והחדש של הלאון מקווים בצ'מפיון כי ההצלחה תהיה גדולה הרבה יותר – ויש להם סיבה. המנועים ותיבת ההילוכים ללקוחים מהגולף האהודה, האבזור עשיר והמחיר תחרותי מאד.
לדעת רבים הדור הראשון של הלאון היה היפה ביותר, הדור השני, עם מראה "מיניוואני" הצליח פחות בתחרות היופי ואם שופטים לפי התגובות בפורומים וברשתות החברתיות (ככה זה שאתה מכור לפורומים ולפייסבוק) הדור החדש של הלאון לא הולך לשנות את המצב. איני נוהג לדבר על העיצוב יתר על המידה במבחני רכב שאני כותב כי בסופו של דבר היופי הוא בעיני המתבונן אך במקרה של הלאון חייבים להקדיש לזה שורה או שתים. התמונות לא החמיאו לדור החדש של הלאון, היא הזכירה איביזה מגודלת ורוב חובבי הרכב קטלו אותה כבר מהתמונה הראשונה שזלגה לרשת. במציאות התמונה אחרת, לפחות לטעמי, הלאון אומנם לא מלכת השכבה אך היא נראית טוב, הקווים זוויתיים ונאים יותר מהעגלגלות של הדור היוצא בסך הכול המראה סולידי ונאה.
תא הנוסעים לעומת זאת עבר שדרוג משמעותי וכעט הוא מזכיר הרבה יותר את הגולף עם חומרים איכותיים והנדסת אנוש טובה. המסך במרכז הקונסולה מעט קטן מהמקובל (5 אינץ') אך נציין כי הוא מוצע כבר בגרסת הכניסה. החלק העליון של הדשבורד רך ונעים למגע, כך גם הכפתורים השונים שמרגישים איכותיים, ככל שיורדים מטה החומרים נוקשים יותר ונעימים פחות – כמקובל כיום. חבל רק שהצבעים שוחרים מידי ויוצרים תא נוסעים קודר למדי. פלטפורמת ה- MQB החדשה של הקונצרן מאפשר ללאון מרווח טוב מלפנים ומאחור גם לגבוהים. תא המטען מציע נפח הטענה טוב עם 380 ליטרים ופתח רחב ונוח.
הלאון מגיעה כאמור עם רשימת אבזור מכובדת מאוד, כבר בגרסת הכניסה המכונה סטייל מקבלים בקרת אקלים דו אזורית, מסך מגע השולט על מערכת השמע, כניסה USB, דיבורית BT, בקרת שיוט, חיישני תאורה וגשם, חישוקי מגנזיום וגג שמש חשמלי (מוצע כרגע במסגרת ההשקה). בפן הבטיחותי מגיעה הלאון עם 6 כריות אוויר בגרסת הסטייל ו- 8 כריות אוויר בגרסת ה- FR היקרה יותר. בנוסך מתגאה הלאון בציון הטוב בסגמנט במבחני הריסוק של NCAP (המבחן בוצע עם 7 כריות אוויר שלא מוצעות בארץ).
גרסת הסטייל אותה קיבלנו מגיעה עם מנוע 1.2 ליטר TSI המוכר של הקונצרן שנמצא בשלל דגמים אחרים. גם כאן ההספק עומד על 105 כוחות סוס ו- 17.5 קג"מ. כל זה משודך לתיבת הילוכים כפולת מצמדים המכונה DSG ולה 7 הילוכים. בדיוק כמו בשאר הדגמים של סיאט ואחיותיה לקונצרן, גם כאן המנוע בשילוב תיבת ההילוכים מרגיש טוב והביצועים, בניגוד לנפח הצנוע, טובים ועולים על אלו של המשפחתיות המקבילות עם מנועי 1.6 ליטר. תיבת ההילוכים טובה ומהירה ברוב המצבים. כשדורשים מהתיבה פעולה מהירה היא מעט מתבלבלת ומשתאה בהורדת 3-4 הילוכים, העברת התיבה למצב ספורט פותרת את הבעיה. בתנועה צפופה בפקקים או בעיר התיבה עדיין מרגישה מעט מחוספסת ושילוב המצמדים, בעיקר בתחילת נסיעה בהילוך ראשון, מורגש.
ללאון תמיד היה דימוי צעיר וספורטיבי, לפעמים ללא כיסוי. הדגם החדש, יחד עם הפלטפורמה החדשה מצליח יותר בסעיף ההתנהגות מהדור היוצא. להגה משקל לא רע והוא חד ומהיר, ריסון השלדה טוב והאחיזה גבוהה מאוד, הכיול הוא על הצד הבטוח, מה שמאפשר, גם לנהג הלא מיומן, לייצר קצב מהיר.
נוחות הנסיעה מעט נוקשה בעיר ומשתפרת ככל שעולה המהירות. הלאון אינה מתרסקת אך השיבושים מורגשים בתא הנוסעים. בידוד הרעשים לעומת זאת מוצלח והלאון מנתקת את הנהג מרעשי העולם בצורה יעילה. גם כאן, בזכות השילוב של מנוע טורבו צנום מימדים ותיבה הילוכים יעילה צריכת הדלק הייתה טובה מאוד, בנסיעה רגועה בכביש מהיר צרכה הלאון כ- 18 קילומטר לליטר, בעיר אפשר להגיע לנתון של כ- 12 קילומטר לליטר. במהלך ימי המבחן, בתנאים טובעניים עם רגל כבדה על הגז עמדה צריכת הדלק על כ- 12.5 קילומטר לליטר – מכובד.
הלאון מציגה שיפור באספקטים בהם נכשלה בעבר ולא הצליחה כמשפחתית, היא מאובזרת, המרווח טוב, תא הנוסעים איכותי והמנוע חזק וחסכוני. תג המחיר שהצמידה סיאט למשפחתית שלה הופך את הלאון לאחת הקניות הטובות בשוק, ב- 123,500 ש"ח מקבלים משפחתית מעולה וכבונוס מאובזרת במיוחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה