סיאט איביזה חוגגת 30 בגרסת קונספט

מאת: אוהד אלגוב | אתר 'אוטו'

30 שנה, לך תזכור. אבל אנחנו זוכרים, וכך גם הנהלת סיאט שהעניקה אור ירוק לתכנון קונספט של סיאט איביזה פתוחה לכבוד 30 שנה ליציאת הדגם הראשון
בשנת 1984 יצרנית אירופאית צעירה בשם סיאט החלה בשיווק מכונית קטנה, מרובעת ונאה, שמה היה סיאט איביזה. המכונית אמנם התבססה על הפיאט 127, אך סימנה את דרכה של סיאט ואת הסוף לתלות ביצרנית האיטלקייה. המנוע מפיתוח עצמי עם מעט עזרה מפורשה, העיצוב מבית ג'יוג'יארו, וכך בן לילה הפכה האיביזה למושא חלומותיהם של צעירים רבים.

עכשיו, שלושים שנה אחרי, סיאט בהחלט לא תלויה בפיאט, היא תלויה בפולקסווגן. אבל זה עשה לה רק טוב, עם דגמים רבים בסגמנטים שונים, וכן, היחידה ששרדה מאז זו האיביזה, אותה מכונית שפנתה לצעירים בעיקר. בסיאט זוכרים זאת, אז לכבוד חגיגות השלושים הכינו איביזה נטולת גג ובעלת עיצוב מרענן, שתגיע לתערוכת וורטרסי (Worthersee) שבאוסטריה - תערוכה על טהרת מכוניות משופרות.

מכונית הקונספט הפתוחה (מעולם לא היה דגם סדרתי של איביזה נטולת גג) קיבלה פגושים אגרסיביים מאוד, הקדמי בעל שלושה פתחים, ובינו ובין הסבכה הקדמית ישנם עוד רביעיית כונסי אוויר קטנים, הפגוש האחורי מצויד דיפיוזר ומעט מעל תא המטען נמצאת כנף שטוחה המתמזגת עם המרכב. יחידות התאורה הקדמיות משתמשות בתאורת לד, החישוקים גדלו, ויש מקום רק לצמד מושבים. בדיוק, המכונית הפכה להיות דו מושבית. סממן העיצוב הבולט מכל, הוא קו החלונות הנמוך מאוד, המגיע עד לחלקו האחורי של המכונית, ומעניק מראה דינאמי שונה מאוד ממה שהורגלנו עד היום.

דגם הקונספט-הכנות אחרונות לפני התערוכה

מתחת למכסה המנוע תמצאו יחידת כוח מוכרת המגיעה מדגם הקופרה הספורטיבי. מנוע לוגם בנזין בנפח 1.4 ליטר, עם 180 סוסים, שירדו אל צמד הגלגלים הקדמיים. יחידת כוח זו מעניקה סוג של כיסוי למראה הספורטיבי המבטיח. השם שניתן לה הוא איביזה קופסטר – שילוב לא מקורי במיוחד בין קופרה לרודסטר.

 

הגרסה הפתוחה של סיאט איביזה תוצג בשבוע הבא בתערוכת וורטרסי שבאוסטריה, יחד עם הסקודה סיטיג'ט שעוצבה על ידי סטודנטים. הסיטיג'ט, עליה כתבנו לא מזמן, מבוססת על הסיטיגו הקטנה ומגדירה לטענת הסטודנטים את המכונית העירונית המושלמת.

וידאו

סיאט איביזה חוגגת 30

מאת: אתר CARTUBE | תמונות: רשת

סיאט מציינת 30 שנות דגם לאיביזה, המכונית החשובה ביותר בתולדות החברה שנמכרה עד היום ביותר מ-5 מיליון יחידות מאז שהוצגה לראשונה.

 

ביום ראשון האחרון, 27 באפריל 2014, סיאט ציינה 30 שנות דגם לאיביזה, המכונית הראשונה של החברה הספרדית שתכננה וייצרה באופן עצמאי. מאז ועד היום, האיביזה היא המכונית המצליחה ביותר של סיאט עם למעלה מ-5 מיליון יחידות שנמכרו מארבע הדורות של הדגם.

בכדי לייצר את הדור הראשון של האיביזה (1984-1993), סיאט, שלא הייתה בעלת ידע או מסורת בתכנון רכבים, נעזרה בחברות המובילות בעולם כאשר על העיצוב הייתה אחראית סדנת Italdesign של המעצב ג'ורג'יו ג'יוגארו, פיתוח השלדה נעשה בשיתוף עם קרמן הגרמנית ופורשה, סייע לסיאט בפיתוח המנועים שנשאו את הכיתוב 'System Porsche' על מכסה הפלסטיק של המנוע.

הדור הראשון שווק עם מנוע 1.2 ליטר ו-1.5 ליטר בהספקים של 63-85 כ"ס, גרסאות הזרקת דלק SXI הופיעו בהמשך והציעו הספק של 100 כ"ס וביצועים מצוינים יחסית לאותה תקופה. מהדור הראשון של הדגם, סיאט מכרה כ-1.3 מיליון יחידות.

למרות ההצלחה של הדגם, כבר בשנת 1986 קבוצת פולקסווגן הייתה בעלת המניות העיקרית בסיאט כך שהדור השני של האיביזה (1993-2002) כבר התבסס על פלטפורמת הסופרמיני של פולקסווגן. גם על עיצוב השני היה אחראי ג'יוגארו שהעניק לדגם מראה שונה לחלוטין מהדור הראשון (מה שכבר לא נהוג בקבוצת פולקסווגן). פולקסווגן הביאה בנוסף טכנולוגיה מתקדמת כולל גרסאות ראשונות של האיביזה FR והקופרה שהוצעו עם מנועי טורבו חזקים שמאז הם סימן ההיכר של הדגם ומה שהפך אותו לחביב הצעירים והמשפרים,

שנת 1996, זו הייתה השנה הראשונה בה סיאט הציגה האיביזה קופרה שצוידה במנוע 2.0 ליטר טורבו בהספק של 150 כ"ס. הדור השני של האיביזה הוא גם זה המצליח ביותר - 1.5 מיליון יחידות שנמכרו מהדגם.

 

את הדור השלישי של האיביזה (2002-2008) כבר עיצוב וולטר דסילביה,אז המעצב הראשי של סיאט ולימים הפך למעצב הראשי של קבוצת פולקסווגן. מהדור השני של הדגם יוצרו 1.2 מיליון יחידות.

הדור הרביעי והנוכחי של האיביזה, עוצב ע"י לוק דונקרוולק שהתווה את הקונספט העיצובי "חץ העיצוב", שפת עיצוב שתשמש גם את הדור הבא של האיביזה כנהוג כיום בדגמי קבוצת פולקסווגן – אבולוציה ולא רבולוציה. מהדור הנוכחי של האיביזה, שתוחלף בשנה הבאה, נמכרו עד היום כ-925 אלף יחידות. סיאט משווקת את האיביזה במעל ל-75 מדינות שונות מסביב לגלובוס.

הידעת?

• מחירה של סיאט איביזה בשנת 1984 עמד על כ-825,000 פזטות (4950 אירו).
• סיאט איביזה הייתה המכונית הרשמית של אולימפיאדת ברצלונה ב-1992.
• הדור השני של האיביזה היה הדגם הראשון בסגמנט לעשות שימוש במנוע טורבו דיזל TDI.
• סיאט איביזה הייתה המכונית הראשונה בסגמנט שצוידה כסטנדרט בכל הגרסאות במערכת בקרת יציבות ESP.

לכבוד חגיגות השלושים לדגם, סיאט השיקה גרסת "30 שנה" מיוחדת לאיביזה. גרסה זו תוצע במרכב 3 דלתות SC בלבד והיא כוללת חישוקי "17 בעיצוב ייחודי, כיסוי מראות הצד בצבע שחור מבריק, פנסי בי-קסנון ותאורת LED ליום, מושבי ספורט עם ריפוד אלקנטרה ותפירה בצבע המכונית, שטיחונים ומפתחות עם לוגו "30 שנה" ומראה מרכזית הכוללת מסך עבור מצלמת רוורס. גרסה זו תוצע עם מנוע ה-1.4 ליטר או 1.2TSI.

וידאו:

 

תמונות נוספות:

 

 

סיאט LEON 1.4 FR-מבחן דרכים

מאת: אביעד פרץ | מגזין אוטוספורט

כבר מזמן שצמד האותיות FR בדגמי סיאט לא מסמל רמת ביצועים, אלא רמת אבזור. יצאנו לבדוק אם כך הדבר גם בלאון FR היפהפיה. 

היופי בעיני המתבונן, אבל אני חייב לומר שהסיאט לאון החדשה, בגרסת ה- FR משולשת הדלתות, היא מכונית יפהפיה. ויש לי חיבה למכוניות יפות עוד לפני שנהגתי בהן מטר. הלאון FR מגיעה במסגרת מבצע ההשקה עם פנסי LED קדמיים (כולל האור הגבוה) וחישוקי 18 אינץ', שמוסיפים למראה (יחידות התאורה הקדמיות והאחוריות יפות גם כך).

ה- FR לא רק מלאת שיק וקסם, אלא גם מאובזרת. מעבר למה שפירטתי לעיל ומגיע בחבילת ההשקה, תמצאו מושבי חצי-עור חצי-אלקנטרה (אחת הקונפיגורציות האהובות עליי), מסך מגע, בקרת אקלים, חיישני גשם ואורות, גג נפתח, שליטה מגלגל ההגה על הסטריאו ועוד. וכמובן, גולת הכותרת: חיבור USB לסטריאו, סוף סוף! חבל שמשום מה הוא לא הצליח להטעין את או להתממשק לאייפון שלי.

אז הסיאט לאון FR היא מכונית יפה ומאובזרת. האם היא גם אופה? מדובר כאן על גרסת ה- 1.4 ליטר הגודשת, שמפיקה 122 כ"ס בין 5,000 ל- 6,000 סל"ד, ו- 17.8 קג"מ מומנט בין 1,400 ל- 4,000 סל"ד. תסתכלו על נתון המומנט, הוא יותר חשוב. מדובר במספר לא רע שמושג בסל"ד נמוך וזה אומר מנוע סופר גמיש שמושך יפה מסל"ד אפסי. אחת המכוניות הבודדות שזכורות לי בהן אפשר להקשיב למחשב הדרך שמאיץ בך להעלות הילוך – ולא להרגיש חוסר סחיבה. מרשים. בכלל, מדובר במכונית מאוד זריזה, גם אם הביצועים אינם מוחצים.

רגע לפני שאעבור לנושאי ההנאה מנהיגה, אתייחס להתנהלות היומיומית איתה. אני בוחר להתחיל דווקא בנושא צריכת הדלק; בבחירת מכונית ספורטיבית (וכן, לטעמי ה- FR היא מכונית ספורטיבית בהחלט!) מדובר בנושא כאוב, אבל איכשהו ה- FR מתעלמת ממנו בנונ-שלאנט, ומציגה צריכת דלק פנטסטית! בנסיעה משולבת רגועה ניתן להשיג ליטר ל- 14 ק"מ, ובטיול של יום שלם שאמנם היה בינעירוני ברובו, אבל כלל גם שיוט במהירויות גבוהות ונהיגה 'דינאמית' ('התגרזנות' בז'רגון המקצועי) השגתי ליטר ל- 13 ק"מ, נתון שהושג ע"י חילוק הקילומטרים בליטרים שנכנסו במשאבה ולא לפי הסתכלות במחשב הדרך (שאם לומר את האמת, בהתחלה לא האמנתי לו). מפתיע ומשמח.

המושבים נוחים מאוד לנסיעות ארוכות, ותנוחת הנהיגה מעולה ונוחה – אלו המתלים שמכוילים מעט נוקשה, בצירוף עם הצמיגים נמוכי החתך ופוגעים בנוחות (ייתכן כי בלי חבילת ההשקה והצמיגים נמוכי החתך הנושא ישתפר במעט). אבל עדיין – מדובר בחבילה לא רעה לכיסוי מרחקים ארוכים. בכבישים בינעירוניים הסלולים סביר ומעלה – שם היא מתרסקת פחות מכבישי העיר המתולאים – מדובר במכונית נעימה לנסיעה. גם שילוב ההילוכים ותפעול התיבה נוח בהחלט.

נעימה לנסיעה, אבל מה עם נהיגה? ובכן, נתחיל מהטוב: מדובר בשלדה ש'אוהבת לפנות'. התגובה להפניית ההגה טובה, האחיזה מצוינת, וגם הזנב מגיב יפה למשחקים. מגיב אפילו בחדות מדי – ולכן מזל שיש את בקרת היציבות שמטפלת בעניינים. אבל כל עוד תנהגו בקווים נקיים, תגלו מכונית מרוסנת ומתגמלת. גימיק חביב שתמצאו הוא מספר מצבי נהיגה (רגיל, אקו וספורט) שמשנים את מיפוי המנוע ואת תגובת ההגה. ישנו גם מצב ביניים הניתן לתכנות אישי, ובו תוכלו אתם לקבוע את הפרמטרים. מובן שהעדפתי את מצב הספורט.

 

נקודות התורפה הן ההגה החשמלי שכמעט ואינו מתקשר, הדוושות שאינן מסודרות לטכניקת עקב-בצד-אגודל ובקרת היציבות שלא מתנהגת לגמרי. אמנם ניתן לנתק את בקרת המשיכה – אבל זה אומר שעדיין המחשב יתערב לכם בכיף. אולי אי שם בגלגול הבא המחשב גם יקום ביום שישי מוקדם בוקר לטיול נהיגה במקומנו… דבר נוסף שכדאי שתשימו לב אליו היא דוושת הקלאץ' הארוכה מדי. מעבר לעובדה שהדבר לא נוח לעיתים בנהיגה ספורטיבית, מדובר בנושא המשפיע על תנוחת הישיבה: אם תשבו רחוק מדי הרגל תהיה במצב כמעט מיושר, ומדובר בבעיה בטיחותית במקרה תאונה – כך שעליכם לשבת לעתים קרוב מדי. היות ותנוחת נהיגה היא דבר אינדיבידואלי, בדקו את הנושא בעצמכם.

אז האם ה-FR היא רק רמת גימור? ובכן, לשמחתי – ממש לא. מדובר במכונית עם התנהגות כביש ספורטיבית ומהנה (למעט העובדה שעל המגבלות 'משהו הולך לאיבוד', וגם הבקרה לא מתנתקת לגמרי וההגה לא הכי מתקשר), אבל לא רק: היא מאובזרת (בפרט בחבילת ההשקה), בעלת תא נוסעים נעים, ולמרות נוחות מתלים בינונית מדובר במכונית כיפית לכיסוי מרחקים ארוכים. בשורה התחתונה, נהניתי במחיצתה. יש לה ערך מוסף שמגיע בדמות העיצוב הרענן והתחושה הצעירה – וגם צבעו האדום של רכב נסיעות המבחן הוסיף משהו לאווירה. לייק.

 

מפרט: סיאט לאון 3 דלתות 1.4TSI ידני FR

 

 

 

 

 

 

סיאט LEON 1.2 TSI-מבחן דרכים

מאת: פיליפ רוזין | מגזין אוטוספורט

עם תג מחיר מפתה, אבזור עשיר ויחידת כוח מוכחת ומוכרת מסתערת הסיאט לאון על שוק המשפחתיות הקומפקטיות בישראל - מקום בו נכשלה בעבר.
הדורות הקודמים של הלאון, טובים ככל שהיו, לא כבשו את הצרכן הישראלי. לא בגלל שהן היו רעות, הן פחות התאימו למה שהישראלי אהב – סדאן אוטומט. דווקא בקרב חובבי הספורטיביות הצליחה הלאון לא רע עם שלל גרסאות ספורטיביות חזקות (TFSI, FR, Cupra ו- Cupra R) אך הגרסאות הרגילות, הלחם והחמאה של היבואן, לא הצליחו להתרומם. עם הדור השלישי והחדש של הלאון מקווים בצ'מפיון כי ההצלחה תהיה גדולה הרבה יותר – ויש להם סיבה. המנועים ותיבת ההילוכים ללקוחים מהגולף האהודה, האבזור עשיר והמחיר תחרותי מאד.

לדעת רבים הדור הראשון של הלאון היה היפה ביותר, הדור השני, עם מראה "מיניוואני" הצליח פחות בתחרות היופי ואם שופטים לפי התגובות בפורומים וברשתות החברתיות (ככה זה שאתה מכור לפורומים ולפייסבוק) הדור החדש של הלאון לא הולך לשנות את המצב. איני נוהג לדבר על העיצוב יתר על המידה במבחני רכב שאני כותב כי בסופו של דבר היופי הוא בעיני המתבונן אך במקרה של הלאון חייבים להקדיש לזה שורה או שתים. התמונות לא החמיאו לדור החדש של הלאון, היא הזכירה איביזה מגודלת ורוב חובבי הרכב קטלו אותה כבר מהתמונה הראשונה שזלגה לרשת. במציאות התמונה אחרת, לפחות לטעמי, הלאון אומנם לא מלכת השכבה אך היא נראית טוב, הקווים זוויתיים ונאים יותר מהעגלגלות של הדור היוצא בסך הכול המראה סולידי ונאה.

תא הנוסעים לעומת זאת עבר שדרוג משמעותי וכעט הוא מזכיר הרבה יותר את הגולף עם חומרים איכותיים והנדסת אנוש טובה. המסך במרכז הקונסולה מעט קטן מהמקובל (5 אינץ') אך נציין כי הוא מוצע כבר בגרסת הכניסה. החלק העליון של הדשבורד רך ונעים למגע, כך גם הכפתורים השונים שמרגישים איכותיים, ככל שיורדים מטה החומרים נוקשים יותר ונעימים פחות – כמקובל כיום. חבל רק שהצבעים שוחרים מידי ויוצרים תא נוסעים קודר למדי. פלטפורמת ה- MQB החדשה של הקונצרן מאפשר ללאון מרווח טוב מלפנים ומאחור גם לגבוהים. תא המטען מציע נפח הטענה טוב עם 380 ליטרים ופתח רחב ונוח.

הלאון מגיעה כאמור עם רשימת אבזור מכובדת מאוד, כבר בגרסת הכניסה המכונה סטייל מקבלים בקרת אקלים דו אזורית, מסך מגע השולט על מערכת השמע, כניסה USB, דיבורית BT, בקרת שיוט, חיישני תאורה וגשם, חישוקי מגנזיום וגג שמש חשמלי (מוצע כרגע במסגרת ההשקה). בפן הבטיחותי מגיעה הלאון עם 6 כריות אוויר בגרסת הסטייל ו- 8 כריות אוויר בגרסת ה- FR היקרה יותר. בנוסך מתגאה הלאון בציון הטוב בסגמנט במבחני הריסוק של NCAP (המבחן בוצע עם 7 כריות אוויר שלא מוצעות בארץ).

 

גרסת הסטייל אותה קיבלנו מגיעה עם מנוע 1.2 ליטר TSI המוכר של הקונצרן שנמצא בשלל דגמים אחרים. גם כאן ההספק עומד על 105 כוחות סוס ו- 17.5 קג"מ. כל זה משודך לתיבת הילוכים כפולת מצמדים המכונה DSG ולה 7 הילוכים. בדיוק כמו בשאר הדגמים של סיאט ואחיותיה לקונצרן, גם כאן המנוע בשילוב תיבת ההילוכים מרגיש טוב והביצועים, בניגוד לנפח הצנוע, טובים ועולים על אלו של המשפחתיות המקבילות עם מנועי 1.6 ליטר. תיבת ההילוכים טובה ומהירה ברוב המצבים. כשדורשים מהתיבה פעולה מהירה היא מעט מתבלבלת ומשתאה בהורדת 3-4 הילוכים, העברת התיבה למצב ספורט פותרת את הבעיה. בתנועה צפופה בפקקים או בעיר התיבה עדיין מרגישה מעט מחוספסת ושילוב המצמדים, בעיקר בתחילת נסיעה בהילוך ראשון, מורגש.

ללאון תמיד היה דימוי צעיר וספורטיבי, לפעמים ללא כיסוי. הדגם החדש, יחד עם הפלטפורמה החדשה מצליח יותר בסעיף ההתנהגות מהדור היוצא. להגה משקל לא רע והוא חד ומהיר, ריסון השלדה טוב והאחיזה גבוהה מאוד, הכיול הוא על הצד הבטוח, מה שמאפשר, גם לנהג הלא מיומן, לייצר קצב מהיר.

 

נוחות הנסיעה מעט נוקשה בעיר ומשתפרת ככל שעולה המהירות. הלאון אינה מתרסקת אך השיבושים מורגשים בתא הנוסעים. בידוד הרעשים לעומת זאת מוצלח והלאון מנתקת את הנהג מרעשי העולם בצורה יעילה. גם כאן, בזכות השילוב של מנוע טורבו צנום מימדים ותיבה הילוכים יעילה צריכת הדלק הייתה טובה מאוד, בנסיעה רגועה בכביש מהיר צרכה הלאון כ- 18 קילומטר לליטר, בעיר אפשר להגיע לנתון של כ- 12 קילומטר לליטר. במהלך ימי המבחן, בתנאים טובעניים עם רגל כבדה על הגז עמדה צריכת הדלק על כ- 12.5 קילומטר לליטר – מכובד.

 

הלאון מציגה שיפור באספקטים בהם נכשלה בעבר ולא הצליחה כמשפחתית, היא מאובזרת, המרווח טוב, תא הנוסעים איכותי והמנוע חזק וחסכוני. תג המחיר שהצמידה סיאט למשפחתית שלה הופך את הלאון לאחת הקניות הטובות בשוק, ב- 123,500 ש"ח מקבלים משפחתית מעולה וכבונוס מאובזרת במיוחד.

נהיגה ראשונה: סיאט אלהמברה

מאת: אלירן אברזל | אתר CARSFORUM

סיאט מביאה ארצה מיניוואן גדול עם 7 מקומות ישיבה אמיתיים ומחיר שמתחיל בכ-198 אלף ₪. האם האלהמברה של סיאט מספקת את הסחורה?
סיאט אלהמברה ב-200 אלף ₪? כן, גם אני הרמתי גבה כששמעתי שסיאט משיקה בישראל רכב שקופץ לסגמנט מחירים ממנו נעדרה עד כה היצרנית. אחרי הכל, מדובר במותג שחזר להיות שחקן מרכזי בשוק הרכב אחרי ששבר את מחירי השוק מלמטה, עם גרסאות מוזלות במיוחד לסיאט איביזה הקומפקטית. האלהמברה היא אחת מהמכוניות היקרות ביותר שמכרה כאן סיאט בשנים האחרונות, שנייה רק לכמה גרסאות ספורטיביות וקרביות במיוחד של הלאון שנמכרו בכמויות בודדות. מה יש למותג הזה, שחרט על דגלו שיק ספורטיבי במחיר עממי, לחפש בטווח המחירים בו משחקות בדרך כלל חברות אחרות בקבוצת צ'מפיון? אספתי את האלהמברה לנסיעת מבחן ויצאתי לבדוק.

אבל עוד לפני המסקנות, רגע של רקע. סיאט אלהמברה הגיע לישראל לפני כשלושה חודשים אבל באירופה הוא שחקן ותיק למדי. הוא הושק לראשונה בתחילת שנת 2010 כאח תאום למיניוואן אחר, שלא משווק בארץ באופן סדיר - פולקסווגן שאראן. אורכו הכללי של הרכב עומד על 485 סנטימטרים וזה אומר, בקנה מידה של מיניוואנים, שהוא גדול מהמיניוואנים הקומפקטיים הסטנדרטיים המוכרים בשוק, כמו סיטרואן C4 פיקאסו או קיה קארנס. הוא קרוב יותר במידותיו למיניוואן הגדול של פורד, הגלאקסי, שהוא גם המתחרה הישיר העיקרי שלו. בסיס הגלגלים הארוך, כמעט 292 סנטימטרים, מרמז על מרווח הפנים הנדיב יחסית שהוא אמור להציע.
ואכן, סיאט אלהמברה מתהדר במרווח פנים מצוין ליושבים בשורות השנייה והשלישית. נקודת התורפה העיקרית ברוב המיניוואנים הקומפקטיים בעלי שבעת מקומות הישיבה היא שורת המושבים השלישית, שלרוב לא מתאימה לילד שעבר את גיל הבר-מצווה. באלמהברה המצב שונה לחלוטין. שורת המושבים השלישית היא אמנם הפחות נוחה מבין כל שורות המושבים ברכב, אבל גם היא תוכל לאכלס אדם מבוגר בגודל ממוצע בנוחות סבירה ובלי יותר מידי דרמות. היושבים בשורה השלישית ייהנו אפילו מפתחי מיזוג, מחזיקי כוסות ואפילו גוף תאורה - רמז לכך שגם בסיאט ממש לא חושבים שמדובר בצמד מושבים סימליים.
סיפור לא פחות חשוב הוא תא המטען. ברוב המיניוואנים הקומפקטיים פתיחה של צמד המושבים האחוריים תשאיר תא מטען סימלי ביותר עד כדי זערורי. פה, גם לאחר פתיחת כל המושבים, עדיין נותר תא מטען הגיוני שעם קצת תושיה, יוכל להכיל אפילו עגלת תינוק קטנה. איפה הקאטצ', אתם שואלים? התשובה תמונה בגלגל הרזרבי. אין כזה באלהמברה, תאלצו להסתדר עם ערכת תיקון הפנצ'רים שמצורפת לרכב.

קצת קדימה משם, בשורת המושבים המרכזית, נמצאים שלושה מושבים מלאים בגודל מלא עם אפשרויות קיפול רבות ותפעול נוח יחסית. היושבים בשורה השנייה ייהנו משולחנות מתקפלים בגב המושבים הקדמיים, מווילונות צד מקוריים וממערכת בקרת אקלים נפרדת עם פתחים בתקרה וברצפת הרכב. הגישה למושבים האחוריים מתבצעת דרך דלתות הזזה חשמליות, ולא דלתות על ציר כמו ברוב הרכבים בקבוצה. זה נוח יותר ומאפשר גישה קלה יותר אל המושב, במיוחד אם צריך לחגור ילד כשהאלהמברה חונה במקביל בין שני רכבים.

צמד המושבים הקדמיים של סיאט אלהמברה כוללים בערך כל כיוון אפשרי, כולם חשמליים כמובן. המושבים נוחים ותומכים, גם בנסיעות ארוכות יחסית. משענת היד המרכזית מעוצבת בצורה קצת מוזרה אבל בסך הכל, עושה את העבודה ומתגלה דווקא כנוחה יחסית. גלגל ההגה מתכוונן לגובה ולמרחק, כך שביחד עם שלל כיווני הכיסא אין בעיה למצוא תנוחת נהיגה נוחה. איכות החומרים טובה בסך הכל, ואין טענות גם לגבי טיב ההרכבה. רכב המבחן הגיע עם תא נוסעים בגוונים של אפור ושחור בעוד חלק מהדגמים מגיעים עם מושבים בגוון חום, נאים יותר לדעתי.
אי אפשר לעזוב את תא הנוסעים לפני שניתן כמה מילים על רשימת האבזור הנאה. באמת שאי אפשר לבוא בטענות לסיאט על מחסור באבזור במקרה של האלהמברה. יש כאן את כל מה שאי פעם רציתם למצוא ברכב משפחתי ואף מעבר לכך. את דלתות הצד החשמליות כבר הזכרתי, הוסיפו להן גימיק חביב (אך לא יעיל במיוחד לדעתי) של דלת תא מטען נפתחת חשמלית. הרכב מגיע עם גג שמש פנוראמי גדול. כל כך גדול, שלווילון החשמלי לוקח כמעט חצי דקה להגיע מקצה אחד שלו לקצה השני. אחרי שסיימתם להתעסק עם גג השמש החשמלי תגלו גם את בלם היד החשמלי, שכולל פונקציית Auto Hold שמחזיקה את דוושת הבלם לחוצה בזמן עמידה בפקק.
אבל רגע, עוד לא סיימנו. בדרך כלל תמרון של רכב ארוך ורחב כל כך כמו סיאט אלהמברה ברחובות צרים זה עניין של מיומנות והכרות אינטימית עם ממדיו של הרכב. האלהמברה פותר את הבעיה הזאת, עם מעטפת של חיישני חניה היקפיים שיתריעו על קרבה מסוכנת לכל עצם בסביבה. אם בכל זאת הסתבכתם בכניסה לחניה צפופה, מערכת החניה האוטומטית תוכל לעזור לכם להשתחל פנימה. רק שימו לב שאם תרצו להיכנס לחניה בצד שמאל תצטרכו קודם לאותת, ברירת המחדל היא חניה לצד ימין.

עד כאן הכל טוב ויפה, אבל כאן מגיעות כמה בעיות בנושא הנדסת האנוש. במותגים כמו אודי, בהם רמת אבזור גבוהה היא חלק מהסטנדרט, מתוכנן תא הנוסעים מראש בכדי להכיל את כל הטוב הזה. באלהמברה נדמה שכל הגאדג'טים האלו כאילו "נכפו" על תא נוסעים שבכלל לא מיועד לזה. חלק מהכפתורים קטנים מידי, צפופים מידי וממוקמים במיקום לא כל כך הגיוני. לזה צריך להוסיף את וילון גג השמש המקורי, שאינו אטום במלואו ומאפשר ליותר מידי שמש ישראלית עצבנית לחדור פנימה. נכון, מערכת בקרת האקלים סופר-יעילה מתמודדת עם אתגר חום יולי-אוגוסט הישראלי בצורה טובה מאוד, אבל השמש עדיין נכנסת פנימה ומשזפת את הנוסעים.

לישראל מגיעה סיאט אלהמברה עם מנוע ה-TSI (טורבו-בנזין) בנפח של 1.4 ליטר, בהספק מרבי של 150 כוחות סוס ובשידוך לתיבת ההילוכים הרובוטית כפולת המצמדים DSG6. השילוב ביניהם מספק ביצועים טובים בסך הכל, גם עם שלושה נוסעים, בעליה, כששני המזגנים פועלים. אבל הביצועים רחוקים מלהיות מלהיבים או ספורטיביים במיוחד, לא שהם צריכים להיות כאלו ברכב שהוא נטו משפחתי. רק צריכת הדלק נפגעת קשות מצמד המזגנים ומהמשקל העצמי הכבד (כמעט 1.8 טון). במבחן שלנו, שכלל לא מעט קילומטרים בין עירוניים, עמדה צריכת הדלק על 8.5 קילומטרים לליטר.

נוחות הנסיעה באלהמברה טובה, כמעט בכל תנאי הכביש. בידוד רעשי המנוע לוקה מעט בחסר ובמיוחד בנסיעה עירונית ניתן לשמוע קצת יותר מידי מטרטורו של מנוע הבנזין הקטן. מחוץ לעיר העניין משתפר והעסק נהפך לזורם הרבה יותר ורעשי המנוע הופכים למוחשיים פחות. התנהגות הכביש טובה ובטוחה, עם אחיזת כביש גבוהה והגה עם דיוק טוב שתורם לתחושת הביטחון. ספורטיביות של ממש אין כאן, וברכב שכזה גם לא צריכה להיות. 

סיאט אלהמברה - סיכום
הלקוחות המסורתיים של סגמנט רכבי ה-7 מקומות מכירים את החלוקה בין רכבי ה-"7 מקומות האמיתיים" לרכבי ה-"5+2 מקומות". בניגוד לרכבים כמו קיה קארנס או רנו גרנד-סניק, בהם צמד המושבים האחוריים מתאימים בעיקר לילדים ולא ממש משאירים מקום בתא המטען, האלהמברה הוא רכב 7 מקומות אמיתי. המתחרים העיקריים שלו הם מיניוואנים גדולים כמו פורד גלאקסי או קיה קרניבל (לכשיגיע ארצה בדגם חדש), שנמכרים בטווח מחירים דומה.
וכאן נכנס לתמונה האלהמברה. לצד מרווח פנים הוא מגיע עם אבזור נדיב יחסית, שאת חלקו (דלתות צד חשמליות, למשל) ניתן היה למצוא עד היום רק בוואנים האמריקאים הגדולים. המחיר אולי גבוה אבסולוטית (198 אלף ₪) אבל לא גבוה בהשוואה למתחרים הישירים וכשמשקללים לעניין גם את האבזור - מתקבלת תמונה אחרת לגמרי. אני באופן אישי הייתי מעדיף לוותר על חלק מפריטי האבזור ולקבל גרסה זולה יותר, אבל זו לא מוצעת כרגע כאופציה. גם בלעדיה, מדובר ביופי של רכב לשינוע המשפחה המורחבת.

 

גם סיאט רוצה רכב פנאי

מאת: אוהד אלגוב | אתר 'אוטו'

יו"ר סיאט מאשר כי בחברה שוקדים על ייצור רכב פנאי שיראה אור ב-2016, ויגדיל ליצרנית מספרד את מאזן הרווחים.
סיאט מאשרת לראשונה כי בימים אלה שוקדים המהנדסים על תכנון רכב פנאי חדש בחברה. לסיאט מעולם לא היה רכב פנאי (להוציא גרסאות מוגבהות לדגמים המוכרים), אבל כמעט לכולם יש ומדובר באחד התחומים הלוהטים של השנים האחרונות, אז גם הספרדים רוצים. בפולקסווגן, הבעלים של מותג סיאט, מקווים שזה יגרום למאזן הרווחים של המותג הספרדי להיות חיובי.

בסיאט תולים תקוות רבות ברכב הפנאי העתידי. כרגע, המגמה העולמית נוטה לכיוון רכבי הפנאי, ופלח השוק הזה במגמת עליה, גם בפלח רכבי הפנאי הקומפקטיים וגם בפלח רכבי הפנאי הגדולים. נכון לעכשיו, לא ידוע היכן יתברג רכב הפנאי הספרדי, אך בהנהלת סיאט די מצפים לבואו: "אלו חדשות מעולות" אומר יושב ראש סיאט, יורגן סטקמן, וממשיך: "זה מכניס את סיאט לאחת הקטגוריות הצומחות ביותר כרגע. רכב הפנאי הזה הוא נדבך חשוב באסטרטגיה של החברה בעתיד, ומהווה צעד גדול בדרך לרווחיות".

סיאט IBX. קונספט הפנאי שהוצג כבר בתערוכת ז'נבה 2011

רכב הפנאי ישתמש בפלטפורמה המודולארית MQB (עליה יושבת גם סיאט לאון) והוא יוצע עם בחירה בין הנעה קדמית והנעה כפולה. בתא המנוע נמצא כנראה את 'ליין' המנועים המוכר של הקונצרן – מנועי ארבעה צילינדרים הלוגמים בנזין או סולר, שישודכו לתיבות הילוכים ידניות או אוטומטיות-רובוטיות (DSG). מעניין עד כמה יהיה רכב הפנאי העתידי דומה לדגם הקונספט שהוצג בשנת 2011, והציג את הרעיון של סיאט לרכב פנאי מתוצרתה, ה-IBX.
כרגע, תחילת השיווק מתוכננת לשנת 2016, כאשר לצד רכב הפנאי של סיאט יחל גם שיווקו של האח החורג מבית סקודה, שיחלוק ככל הנראה את אותם המכלולים, ויהיה גדול יותר מרכב הפנאי הנוכחי של החברה – הייטי.